<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן נ"ב</h1>
<h2>דף לב:</h2>
לקום מפני זקן דכתיב (ויקרא י"ט) מפני שיבה תקום ודרשו רבותינו אפילו יניק וחכים והוא מופלג. כדפירשו בתוספת דקידושין. להדר פני זקן דכתיב (ויקרא י"ט) והדרת פני זקן, ואפילו אינו מופלג בחכמה, כדכתיב תקום והדרת, אך שיהא חכם קצת. ולדברי איסי בן יהודה אף אינו חכם כלל רק שיהא בן ע' שנה שהוא שיעור שיבה. ור' יוחנן פסק כאיסי. על כן טוב ונכון לעמוד לפני כל איש ישראל בן ע' שנה אפילו אינו חכם כלל, רק שלא יהיה רשע. אבל חכם מופלג אפילו יניק. ואמרו חכמים פרק קמא דקדושין איזוהו קימה שיש בה הדור ד' אמות ברבו שאינו מובהק או בשיבה לדברי איסי בן יהודה. וכן הלכה, א) אבל ברבו מובהק כמלא רו"ס עיניו ממש. וכמה הוא רו"ס פי' רס"ו אמות. ומה דבעינן רבו היינו באין מופלג, אבל כשהוא מופלג בחכמה או בזקנה שהוא בן ע' שנה, אין צריך שיהא רבו. והיכא שיש זקן וחכם לפניך בישיבהב) הלך אחר החכמה, והוא דמופלג בחכמה. במסיבהג) הלך אחר הזקנה, והוא דמופלג בזקנה. אבל אם היה החכם מופלג והזקן אינו מופלג, חולקין כבוד לחכם אפילו במסיבה. וכן אם הזקן מופלג, והחכם אינו מופלג, חולקין כבוד לזקן אפילו בישיבה. והיכא שאין שניהם מופלגים חולקין כבוד לזקן. ואינו חייב לקום מפניו בבית המרחץ בבתי גואי אבל בבתי בראי חייב לקום. ולא לקום מפניו בבית הכסא. ולא יתבטל ממלאכתו לעמוד מפני חכמים. ולא יקוםד) לפני רבו אלא ערבית ושחרית אבל אם יש פנים חדשות צריך לקום. ורכוב כמהלך דמי. ודין נשיא ואב בית דין אין אנו צריכין עתה. [סמ"ק סימן נ"ב]. א) ושלשה דינין יש. ברבו מובהק כמלא עיניו אפילו אינו מופלג בחכמה ולא בזקנה. ונראה דהוא הדין בחכם מופלג. רבו שאינו מובהק אף בלא שיבה. וכן שיבה אפילו אין רבו בד' אמות. אבל אם אינו רבו כלל וגם אינו מופלג לא בחכמה ולא בזקנה פטור. מיהו אם חכם קצת נכון לעשות לו הידור. ב) כגון בקריאת התורה וכיוצא בו. ג) פי' בסעודה. ד) ל' הש"ע א"צ לקום.
